הסיפור הזה מתחיל בתקופת הקורונה, אישה שעבדה שנים רבות בגוף ציבורי, מוצאת את עצמה בימי הסגרים, מבצעת פעולת טיפוח לאחד מבני הבית. היה לה מרענן לחוות שהצליחה, חסכה את הנסיעה ואת ההוצאה ואף נהנתה מהתוצאה היצירתית.
אש היזמות נדלקת בה והיא מחליטה ללכת עם זה עד הסוף. מחוללת שינוי, מקצה לקצה בחייה, מתפטרת מהגוף הציבורי, יוצאת לעצמאות, מוציאה את הלביאה שבה לאור ופותחת את העסק החדש. טא-טא-דם!
אני פוגשת אותה בסך הכל לשלוש פגישות, תקופה של חודש וחצי, כאשר ברקע יש בינינו התכתבות ותמיכת ווטסאפ. מבחינתי לא עשינו הרבה, מבחינתה היא גילתה עולם ועלתה על נתיב ההגשמה שלה באופן מרגש ומתגמל.
עבדנו על הסושיאל, מיתוג נכון וחוויית לקוח, יצרנו בנק של שתופי פעולה מניב. היא בכלל לא הספיקה להגיע למשימות שקיבלה ממני בתהליך, השפע דפק לה בדלת ומאז היא עסוקה.